נעים להכיר, אני יהודה מלול.
אני מלמד את שיטת פלדנקרייז מאז 1999, ומלווה אנשים שרוצים לנוע בחופשיות, בביטחון ובהנאה רבה יותר.
מה שממשיך לרתק אותי, גם אחרי שנים רבות של הוראה, הוא היכולת של אדם ללמוד. לא רק להבין משהו חדש בראש, אלא לחוות בגוף אפשרות חדשה: דרך קלה יותר להתהפך, לקום, ללכת, להתכופף או לשמור על שיווי המשקל.
הדרך שלי
- אמנויות לחימה מדריך בכיר לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט, השתלמות ביפן, ודרגת דאן 5 בנינג'יצו.
- 1999 מורה מוסמך לשיטת פלדנקרייז.
- שבע שנים לצד ד"ר חוה שלהב עוזר ראשי בקורסי Child'Space, ומורה בשלוש הכשרות מלאות של השיטה.
- הכשרת אנשי מקצוע לאורך השנים לימדתי מטפלים ומורים, וזה הרגיל אותי להסביר את מה שאני רואה במילים פשוטות.
- היום שיעורים מוקלטים ומפגשים חיים אונליין, למבוגרים שרוצים להמשיך לנוע בביטחון.
שני מקומות שלימדו אותי על תנועה
באולם של אמנויות הלחימה
למדתי איך גוף מתארגן מול שינוי: כשמאבדים שיווי משקל, כשמסתובבים מהר, כשקמים מהרצפה. אבל שם גם התחלתי לשאול למה אדם אחד לומד תנועה בקלות ואחר נאבק בה, ולמה אנחנו חוזרים שוב ושוב על דפוסים שמכאיבים לנו.
ליד תינוקות שלומדים לזוז
תינוק לא לומד ללכת מהסבר או מכוח. הוא מנסה, מרגיש, טועה, נח ומגלה. למדתי שלמידה אמיתית מתרחשת כשיש ביטחון, סקרנות והזדמנות לגלות. גם בגיל 60, 70 או 80, מערכת העצבים עדיין לומדת כך.
איך אני מלמד
אני מתבונן באדם כמכלול. הגב אינו נפרד מהאגן, הברך אינה נפרדת מכף הרגל, ושיווי המשקל אינו נפרד מהראייה, מהנשימה ומתחושת הביטחון.
לכן אני לא שואל רק איזו תנועה אתם עושים, אלא גם איך אתם מתארגנים לקראתה, איפה אתם משקיעים מאמץ שלא צריך, ואם התנועה נעשית מתוך סקרנות או מתוך חשש.
אני לא מתעלם מכאב, מפציעה או משינויים שמגיעים עם השנים. אבל אני גם לא ממהר להסיק מהם שאין עוד אפשרות לשינוי.
מילה אישית
אחרי יותר מעשרים וחמש שנים של הוראה, אני עדיין מתרגש מהרגע שבו מישהו מגלה אפשרות חדשה. לפעמים זה שינוי שכמעט אי אפשר לראות מבחוץ: נשימה שנפתחת, כתף שמפסיקה להתכווץ. ולפעמים זה אדם שקם מהכיסא בקלות, מסתובב בלי לחשוש, או חוזר לפעולה שכמעט ויתר עליה.
יהודה